#separator:tab
#html:true
#notetype column:1
#tags column:5
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	"כו. חלת חוצה לארץ אוכל והולך ואח""כ מפריש. האם רשאי לאכול עד שיעור חלה?"	"רש""י (ד""ה אוכל) כתב שאוכל כל הפת ומשייר כדי חלה ומפרישה באחרונה. והתוס' (ד""הגלגל) כתבו שצריך שתהא גדולה כדי שיהא לה הכירא אחר הפרשה דכתיב ראשית דבעינן שיהיו שיריה ניכרין.  <sup>כה</sup><span style=""font-size: 12pt !important; color: #504f4b;"">
<br>כה.  והרשב""א כתב שצריך להניח קצת מן האחרונה יותר מכדי שיעור חלה כדי שיפריש מן המוקף.</span>"	ביצה ט. ותוס'		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	"כז. האם מוליכים ביו""ט סולם של שוכך משוכך לשוכך ומדוע?&nbsp;"	"לל""ק דרב חנן בר אמי ברה""ר לב""ש אסור דהרואה אומר להטיח גגו הוא צריך והרי הוא עושה מלאכה ביו""ט ולב""ה מותר שניכר על הסולם שהוא של שובך, ברה""י לכו""ע מותר שהרי אין אדם רואהו.<br>לל""ב דרב חנן בר אמי ברה""י לב""ש אסור דב""ש אית להו דרב יהודה אמר רב שאמר שכל מקום שאסרו חכמים מפני מראית העין אפילו בחדרי חדרים אסור ולב""ה מותר דלית להו דרב יהודה אמר רב, ברה""ר לכו""ע אסור דהרואה אומר להטיח גגו הוא צריך. ולשיטתו רב סבר דב""ה אפילו ברה""ר התירו דשובכו מוכיח עליו וב""ש לית להו שובכו מוכיח עליו ואסרו אף ברה""י. לרבי שמעון בן אלעזר לכו""ע מותר להוליך סולם של שובך מפני שהוא צורך יו""ט. לרבי חייא לאיכא דאמרי לדעת ר' דוסא אסור להוליך שיאמרו להטיח גגו הוא צריך."	ביצה ט. - ט:		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	"כח. מה התירו בני רבי חייא ומדוע, ומדוע רבי חייא אסר 1) לל""ק 2) לל""ב? "	"1) התירו הולכת סולם של עליה לשובך. הם סברו דמדאמר רבי יהודה בברייתא דבסולם של עליה לא פליגי שאסור, מכלל דתנא קמא סבר בשל עליה פליגי בחזרה ומודים בהולכה שמותר. ורבי חייא סבר שרבי יהודה טעמו של ת""ק מפרש ובשל עליה לכו""ע אסור.<br>2) התירו להטות מחלון לחלון סולם של עליה שהוליכוהו לשובך מבעוד יום מדא מר ר' דוסא מטהו מחלון לחלון. הם סברו שמה שאסר ת""ק דרבי דוסא דהוא ר' יהודה דאמר בסולם של עליה אסור להוליך קא שרי רבי דוסא מיהא להטות. ורבי חייא סבר שמה שהתיר ר' יהודה דהיינו של שובך להוליך קא אסר ר' דוסא ובא לומר הולכה אסור הטיה מותר, ובשל עליה לא איירי כלל."	ביצה ט:		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	"כט. כיצד ניתן ליישב כלי להפוך שכ""ה מחמירים כשחיטה כיו""ט כלא עפר מוכן, והא כ""ה מקילים 1) כהולכת סולם לשוכך 2) כהמון יונים ליו""ט 3) כנטילת עלי לקצב כשר 4) כנתינת עור לפני הדורסן 5) כסילוק תריסים כיו""ט? "	"1) ניכר על הסולם שהוא של שובך.<br>3) כיון שאינו אסור אלא משום מוקצה בהזמנה בעלמא סגי.<br>4)  <sup>כו</sup>העלי הוא כלי שמלאכתו לאיסור שמותר לטלטלו לצורך גופו. [ותוס' לקמן יא,א הביאו דהוי מוקצה מחמת חסרון כיס והתירו משום שמחת יו""ט[<br>5) כיון שהעור ראוי לשבת עליו נמצאת שטיחתו לצורך יו""ט.<br>6) אין בנין וסתירה בכלים. [והוו צרכי רבים - רש""י יא,ב סוד""ה דאין בנין בכלים[.<span style=""font-size: 12pt !important; color: #504f4b;"">
<br>כו.  והר""ן שם כתב שב""ה לא חששו לעובדין דחול.</span>"	ביצה ט: - י.		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	ל. האם למסקנא הופכים אחת המשניות ואיזה?&nbsp;	"התוס' (ד""ה אמר) הביאו פירוש<sup>כז</sup>&nbsp;שמחליפים את המשנה דתריסין דב""ה סברי אין מסלקין את התריסין ביו""ט, וכן את כל המשניות שהובאו מחליפים חוץ מהמשנה דשוחט. ור""ת סבר שמחליפים את המשנה דשוחט דב""ה סברי יחפור בדקר ויכסה.<sup>כח</sup><span style=""font-size: 12pt !important; color: #504f4b;"">
<br>כז.  ובהגו""צ כתבו שבכ""י ובדפו""ר הגי' פרש""י וכן היתה הגירסא בתוס' לפני הפנ""י והמהר""ם  (לקמן יא,ב).  ובשטמ""ק ובצל""ח כתבו דלרש""י איזה שנרצה נחליף .
<br>כח.  והרשב""א כתב שהרי""ף הביא בהלכות את שתי המשניות כצורתן בלא הפוך כלל ויש מרבותינו הצרפתים שפירשו מוחלפת השיטה היינו דב""ה ודאי החליפו שיטתן כאן להקל בתריסין וטעמא לפי שסלוק תריסין צרכי רבים ואין רוב צבור יכולין לעמוד בה ולכך הקילו גבי תריסין. ולגורסים אף בתריסים ודילמא עד כאן וכו' נדחו דברי ר' יוחנן וא""צ להפוך אף משנה וכרי""ף . והרמב""ן כתב שלר' יוחנן לשיטתו יש סתירה בין המשניות אבל להלכה אין סתירה עי' ברשב""א שהאריך.</span>"	ביצה תוס' ט:		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	"לא. השוחט שבא לימלך רבה אמר כ""ש אומרים אומר לו וכו' רב יוסף אומר ב""ש אומרים אומר לו כו'. וכי שקלו וטרו אליבא דב""ש?&nbsp;"	"תירץ ר""ת (בתוד""ה אמר ר' יוחנן) דמוחלפת שיטת המשנה דהשוחט, ושקלו וטרו אליבא דב""ה. <sup>כט</sup><span style=""font-size: 12pt !important; color: #504f4b;"">
<br>כט.  והרשב""א תירץ דלתירוצי לישנא דמתניתין אתו. והרמב""ן תירץ דמפלוגתא דרבה ורב יוסף אליבא דב""ש נפקא לן לבית הלל, דלרבה דסבר שלא התירו ב""ש לחפור אלא לאחר ששחט לב""ה לא התירו כלל ולרב יוסף שהתירו ב""ש לחפור לפני השחיטה לבית הלל התירו לחפור לאחר השחיטה.</span>"	ביצה תוס' ט:		
